הנשיקה

על היצירה

גוסטב קלימט צייר את «הנשיקה» בשנת 1908, אחרי מסע לרוונה שבאיטליה, שם ראה את פסיפסי הזהב הביזנטיים של המאה השישית. הזהב שנכנס אחרי המסע הזה לציוריו בא משם. הציור נקנה עוד לפני שהושלם, ומאז לא יצא מווינה.

אצל קלימט הזהב הוא שכבת צבע. בפסיפס אין שכבה — כל נצנוץ הוא אבן אחת שהונחה בזווית מסוימת, והברק נוצר מהכיוון ולא מהחומר.

רמי אלון בחר ריבוע של 100×100 ס"מ, ושמר בתוכו על יחסי הציור של קלימט במדויק: קלימט צייר 180×180 ס"מ, וכל דמות, כל שדה זהב וכל שטח פרחים יושבים אצל רמי בדיוק ביחס שבו הניח אותם קלימט. התוצאה מופלאה — הקטנה שאינה נקראת כהקטנה.